איך להרגע באמת – איך לשחרר את מה שמפריע לך?

הדבר הראשון שאני רוצה להדגיש לגבי השאלה "איך להרגע?" וגם לגבי שחרור הוא זה: רוגע או שחרור הם משהו שמרגישים. 

רוגע או שחרור אמיתי הם לא מחשבה או רעיון רוחני, פילוסופי או פסיכולוגי. שחרור אמיתי הוא תחושה או הרגשה נעימה שאנו חשים, הוא הנשימה העמוקה שנפתחת והכתפיים שמרפות כשנעים לנו עם עצמנו, עם מי שאנחנו, עם הבחירות, המחשבות והרגשות שלנו.
שחרור הוא חוויה של חופש פנימי ובטחון עצמי. שחרור הוא חוויה שכולנו רוצים – חוויה של נשימה קלה, של קלילות ונועם.

מה זה אומר לשחרר משהו באופן שעושה לנו נעים, שמרגיש מרפא ומדוייק ושלא יוצר מאבק, מאמץ, הדחקה, נתק וקושי רגשי בתוכנו?

קודם כל בואו נבין מה זה אומר לא לשחרר.
לא לשחרר זה לנסות לשלוט, לגרש, להתעלם, להתכחש, לגנות, לשפוט, לדחות, לנתק, לריב, להאבק או להכריז על משהו שאנחנו מרגישים או חווים כ"מיותר", "לא מועיל", "לא משרת אותי" ואמירות דומות שפוסלות ומגנות..
כל הגישות האלה הן בדיוק ההפך משחרור אמיתי.

הגינוי והמאבק הפנימי שאנחנו יוצרים (לא בכוונה) בנסיון לענות על השאלה "איך להרגע" הוא העמקה של במתח והכאב הפנימי שלנו והעצמה של הסבל שלנו מכיוון שבשם ה"שחרור" אנו רק נאחזים חזק יותר בהתנגדות הפנימית שלנו לרגשות שלנו ולעצמנו ובכך רק יוצרים יותר מתח וקושי בחיינו גם אם על פני השטח נדמה לנו שזה מועיל לכמה רגעים.

כשאנו נאחזים ברעיון של "שחרור" ויוצאים למסע של גינוי ודיכוי כלפי אנשים או מצבים או כלפי הרגשות והמחשבות שלנו, אנו רק מגדילים את הסבל שלנו.

לשחרר באמת זה אומר משהו אחר לגמרי.
לשחרר באמת זה אומר לשחרר את עצמנו ואת מה שאנחנו חווים ומרגישים מביקורת, מהאשמה, מדיכוי ומגינוי.

לשחרר באמת זה אומר לתת חופש, לתת אישור להיות, לתת זכות קיום ובטחון למה שמרגיש לנו כיום כמגונה, דחוי, מיותר, לא רצוי, לא בסדר ולא מספיק טוב בתוכנו וגם מחוצה לנו.

אגב העקרון הזה תקף לא רק לגבי העולם הפנימי שלנו אלא גם לגבי אנשים שונים בחיינו כמו למשל בן או בת זוג שנפרדנו מהם…כל עוד אנחנו ממשיכים לגנות, לשפוט, להאשים ולברא אותם, אנחנו לא משוחררים מהם באמת והשחרור מגיע כשאנחנו לומדים לקבל אותם כפי שהם. 

איך להרגע = איך לשחרר פחד?

אם השאלה "איך להרגע" שקולה לשאלה "איך לשחרר" אז אפשר למקד אותה עוד יותר כי למעשה הדבר היחיד שמלחיץ אותנו ודוחף אותנו לרדוף אחרי ציפיות, לאחוז באחרים ולהתאמץ, להלחץ ולחיות בחרדה הוא פחד.
איזו סיבה עוד יש לנו לרוץ, להלחץ ולהיות מאוד לא רגועים אם לא הפחד העמוק והקיומי שלנו?

אז למשל אם אני רוצה לשחרר פחד כלשהו שאני מרגיש, מה זה אומר?

לשחרר את הפחד זה אומר להפסיק לגנות אותו, לשפוט אותו, לנסות לדכא אותו בכח ולהאשים אותו בסבל שלי.

לשחרר את הפחד שלי מהגינוי והנידוי האינסופי שלי כלפיו ולחזור להכיר בו כרגש שאני באמת מרגיש. להכיר בפחד שלי כרגש שיש לי סיבה מוצדקת לגמרי להרגיש אותו שקשורה לעבר שלי, לטראומות שלי ולחוסר הבטחון והאהבה שאני חווה בחיים.

להכיר בפחד כרגש שהוא אני עצמי, שהוא לא נפרד ממני, שהוא אינטלגנציה קיומית טהורה שכל מטרתה היא לשרוד אל מול כל תחושת הניכור, חוסר הבטחון והדרישות החברתיות שאני חווה בחיים.

לשחרר זה אומר לחזור להכיר בי וברגשות שלי כאהבה. 
לשחרר את הפחד שלי זה לשחרר אותו מהכלא המבודד, המכאיב והמגנה שבו שמתי אותו מתוך אמונה שאסור לי לפחד, מתוך אמונה שהפחד הוא מכשול וחולשה ולא ראוי לאהבה ואסור להרגיש אותו או להראות אותו (אמונות ותפיסות שפיתחנו בילדות).

לשחרר זה אומר לשחרר את עצמי מהנידוי והגינוי האינסופי שלי כלפי עצמי ולרגע להזכר שבעצם אני פשוט מנסה לשרוד ולחיות כמיטב הבנתי וגם אם אני גורם לעצמי סבל עצום בדרך, זה רק כי אני לא יודע לעשות את זה יותר טוב כרגע.

פשוט כי לא לימדו אותי, לא ידעתי שום דבר אחר והנה עכשיו, ההכרה וההבנה שבה אלי ואני משחרר את עצמי מהנידוי והגינוי ומסכים להכיר בי כאהבה, כילד, כאדם שלומד להיות ולחיות בעולם הזה ולתת אהבה לעצמו ולאחרים.

לשחרר גם את הביקורת והשיפוטיות

לשחרר באמת זה בעצם להרשות למקום הביקורתי והשיפוטי שבי להתקיים. הרי אותו מקום שיפוטי וביקורתי בי הוא לא "רע" ולא מנסה לפגוע בי. ההפך, זהו מקום מאוד מפוחד, מאוד בודד ומאוד נואש שמנסה להזהיר אותי מכשלון, מאובדן, מסכנה. זהו מקום טראומתי, מעורער ומתוסכל בי שפוחד מאוד וכל הזמן דרוך, לחוץ, מתריע על סכנות.

אז לשחרר את הביקורת והשיפוטיות זה אומר לתת לעצמי אישור, להרשות אפילו למקום הזה להתקיים בי ופשוט להקשיב לו כמו לילד אבוד ומפוחד שזקוק להקשבה ולאהבה שלי.

לשחרר זה אומר להסכים להיות כפי שאני עכשיו – לא מושלם, ביקורתי, פוחד, עצוב, מבולבל, לחוץ, לא מספיק טוב ויחד עם זאת להקשיב לעצמי ולהיות החבר הכי טוב שלי.
ובשביל מה זה טוב?
כי כשאני משחרר את עצמי מהגינוי, הנידוי והדיכוי האינסופי שבי, כשאני מסכים לראות שכל מה שיש בי אלה הם רגשות אנושיים, טבעיים ורגישים שזקוקים לאישור, בטחון ואהבה ממני, אני מגלה מה זה שחרור וחופש אמיתי.
לשחחר זה להיות בנתינה כלפי כל מה שזקוק בי להקשבה ואישור ויחס אוהב.

לשחרר באמת זה להרגיש חופשי להיות אני בדיוק כפי שאני עכשיו עם כל הפחדים והתסכולים שלי.

לשחרר משהו או מישהו אחר בחיים שלי

גם כשאנו מדברים על לשחרר מישהו אחר או מצב כלשהו בחיים שלנו, אותו הכלל תקף. לשחרר מישהו או משהו מהחיים שלי זה קודם כל לתת לעצמי אישור להרגיש כפי שאני מרגיש כלפי אותו בן אדם או מצב בחיי – כעס, פחד, תסכול, אשמה, בושה, קנאה או כל רגש אחר.

לשחרר זה גם אומר להסכים שהאדם האחר יהיה בדיוק כפי שהוא עכשיו. אם אני מתרחק ממישהו אבל בפנים ממשיך לגנות אותו, לשפוט אותו ולהאשים אותו, אז לא השתחררתי בכלל. אני רק ממשיך לשאת בתוכי את הדמות של אותו אדם לשנים רבות ומשלם בתחושות לא נעימות של אשמה, כעס ותסכול.

לשחחר מישהו זה להסכים להרגיש את מה שאני מרגיש ולתת לאחר את האפשרות להרגיש כפי שהוא מרגיש. מתוך הסכמה כזו, אפשר באמת לשחרר את האדם האחר להיות מי שהוא ולתת לי את החופש להיות מי שאני, גם אם זה אומר להתרחק ממנו פיזית, להציב גבול או להבהיר לצד השני את הרגשות שלי.

להרגע זה לשחרר ולשחרר זה…

כשאני משחרר, אני נרגע באמת ולא רק על פני השטח.

ולשחרר זה…

לשחרר זה בעצם להזכר שאני אוהב.

לשחרר זה בעצם להזכר שמותר לי להיות אני בכל הרגשה ובכל תחושה שיש לי.

לשחרר זה לללמוד לראות את עצמי בעיניים אוהבות.

לשחרר זה ללמוד לנוח בחוויה הזו שהיא אני עכשיו.

לשחרר זה ללמוד לתת אישור לכל מה שוכאב, פוחד ופגוע בי.

לשחרר זה להציב את הגבולות שלי ולהגן על עצמי.

לשחרר זה פשוט לאהוב.

ולסיום, מוזמנים לצפות בסרטון הקצר הזה שבו אני עונה על השאלה "למה אני לא מצליח להרגע?"