עבור רובנו, אינטלגנציה רגשית מתחילה בשאלה – מה עושים עם כל הרגשות האלה?
פחד, כעס, בושה, אשמה, שמחה, התלהבות, קנאה, געגוע, עצבות, יאוש, תסכול, חרטה, תשוקה…מה עושים עם כל זה?
כל כך הרבה רגשות שלפעמים נדמה שאפשר פשוט להשתגע מהם ואפילו להסביר מה עובר עלינו זה אתגר לא פשוט.
רוב האנשים שבאים לעבור איתי תהליך בליווי אישי בטוחים שחייבים לעשות משהו עם הרגשות האלה…או לפחות עם חלק מהם. התחושה היא שהמצב פשוט לא יכול להמשך ככה.
ואני מסכים איתם לגמרי ולדעתי יש מה לעשות עם הרגשות האלה, השאלה היא רק, למה אנחנו מתכוונים כשאנחנו אומרים – "לעשות"?
אנחנו רוצים לעשות משהו עם הרגשות שלנו כי לרוב, המצב כרגע לא באמת נעים. זה לא נעים להרגיש תחושות כמו התכווצות בבטן, לחץ בחזה ומועקה בגרון. זה לא נעים להרגיש את הקושי להרפות, להינות מהחיים, את התחושה ש"לא מבינים אותי" וש"אני לבד"…זה לא כיף לחיות בחרדה ולא לדעת מתי אהיה באמת מאושר אם בכלל ותוך כדי זה כל הזמן להרגיש שמשהו בי לא טוב, לא מובן, לא כמו שהוא צריך או אמור להיות.
זה לא נעים להרגיש אשמים (ואלוהים יודע כמה פעמים הרגשתי כך בחיי), על זה שאנחנו לא מצליחים להסביר לאחרים ואפילו לעצמנו מה אנחנו באמת רוצים ומרגישים, להרגיש שחסרה לנו אינטלגנציה רגשית ושאי אפשר לתקשר את מה שעובר עלינו.
זה באמת לא נעים.
הרי מה שאנחנו באמת רוצים זה להינות מהחיים, כל אחד בדרך הייחודית שלו, אבל להינות, להתרגש, להרגיש נאהבים ואהובים.
זה לא מרגיש שהגענו לעולם הזה רק בשביל לרוץ ללא הרף, להגיע להישגים ולסמן "וי" על מטרות שלא באמת מספקות אותנו. גם לא הגענו לכאן כדי לרצות מישהו או לעמוד בציפיות של מישהו, אלה החיים שלנו וחשוב שנחייה אותם ככאלה.
הרי בשביל זה באנו לפה – להינות מהמסע המוזר והקסום הזה. כדי שבסופו של דבר נסתכל אחורה בחיוך…שנגיד לעצמנו איזה כיף היה…איזה מעניין…איזה מרגש…ואיזה מדהים שחייתי באמת, בכנות ובאהבה…כמו שרק אני ידעתי לחיות…I DID IT MY WAY 🙂
אז מהי אינטלגנציה רגשית ומה עושים עם הרגשות?
אינטלגנציה רגשית או בעצם כל איטנלגציה, מתחיל בתשומת לב ובשאלה. קודם כל כדאי לשאול למשל: מה הכוונה במילה "עושים"?
כשמקשיבים פנימה, שמים לב למשהו מעניין: הדחף שלנו "לעשות" משהו הוא בעצמו רגש.
הוא חוויה מאוד מוחשית של לחץ, דחיפות, אי שקט בגוף…אפשר ממש להרגיש את זה, את תחושת ה"חייבים לעשות משהו"…אפשר לומר אפילו שזה דומה מאוד לתחושה של…חרדה.
זהו רגש של פחד, של מצוקה, של רצון לשנות משהו (במקרה הזה את הרגשות שלנו) מתוך רעיון או אמונה שה"משהו" הזה הוא לא טוב…שהמשהו הזה מציק או מאיים אלינו.
אחרת למה שנרצה להתאמץ ו"לעשות" עם זה משהו?
כשנח לנו, אנחנו לא מחפשים "לעשות" עם זה משהו…אנחנו פשוט נהנים ממה שיש. אז הדבר הראשון שאינטלגנציה רגשית מגלה לנו במקרה הזה היא היכולת לראות ולהבין שניסיון שלנו "לעשות עם זה משהו" הוא ניסיון לשלוט ולשנות את הרגשות שלנו מתוך פחד, מתוך לחץ, מתוך חרדה.
אינטלגנציה רגשית מתחיל בהכרה ברגשות ויותר מכל רגש אחר, ברגש הדומיננטי ביותר שמפעיל אותנו ממש עכשיו.
הרגש הראשון שכדאי לשים לב אליו הוא הרגש שמפעיל אותנו ממש עכשיו והוא הרגש או הדחף שמנסה "לעשות" משהו עם כל הרגשות האחרים.
אם נחשוב על זה לרגע…הרי כל הרגשות האחרים משתנים – לחץ, מתח, חרדה, עצבות, בדידות, אשמה…אבל הדחף הזה לשנות את עצמנו, הנסיון "לעשות" משהו עם הרגשות…הוא די קבוע.
כשאנחנו מסכימים פשוט להקשיב לניסיון שלנו "לעשות" משהו – לדחף הרגשי גופני (אתם יכולים להרגיש אותו בגוף ממש עכשיו…ממש בחזה) לשנות ולהשתחרר ממה שיש עכשיו ולהגיע למקום נעים יותר, אנחנו מגלים שם מקום רגיש, ופגיע שלא יודע לבטא את עצמו במילים.
מקום שחש מצוקה ונמצא רוב הזמן במתח, כיווץ ומאמץ.
כשאנחנו מקשיבים למקום הזה בנו ברכות ובלי מאמץ, אנחנו מגלים שיש לו הרבה רעיונות ואמונות לגבי עצמו ולגבי הרגשות שלו…רעיונות שהוא ספג בילדות…רעיונות שמספרים שחייבים לשלוט על הרגשות, שרגשות זה מסוכן, ש"אסור להרגיש פחד", ש"אסור לכעוס", ש"להיות מתוסכל זה לא בסדר", ש"מי שעצוב נשאר לבד ולא אוהבים אותו"….כל מיני רעיונות כואבים… רעיונות של ילד או ילדה שנפגעו הרבה פעמים, שלא קיבלו מספיק הקשבה, חיבה, בטחון, אישור, קירבה ואהבה בילדות…של ילד או ילדה שהיו חייבים להסביר לעצמם איכשהו למה לא אוהבים אותם כמו שהם.
אלה הם רעיונות ואמונות של ילד או ילדה שלא הבינו למה הרבה פעמים הם נשארים לבד, בלי בטחון וקרבה, לבד בחוסר וודאות ובשתיקה ושאין שם באמת מישהו שמנסה להבין אותם.
אז הילדים החמודים האלה (שחיים בתוכנו גם היום…) לימדו את עצמם להאמין שמשהו בהם לא בסדר…שהאשמה היא בהם…"אני לא ראוי לאהבה כמו שאני"…"הרגשות שלי הם בעיה"…"בגלל הרגשות שלי אני לא ילד טוב"…"בגלל שאני כועס, כועסים עלי"…"אני חייב להשתפר כל הזמן"…"אסור לי להיות עצמי"…כל התובנות הילדיות האלה מנהלות אותנו עד היום…עד עצם היום הזה…לגיל אין שום השפעה על זה.
ואת כל אפשר לגלות בעזרת אינטלגנציה רגשית טבעית שקיימת בכולנו ומגלה כשאנחנו לוקחים זמן להקשיב, לשים לב לכאב הרגשי שלנו ולבדוק איך מרגיש הצורך שלנו "לעשות" משהו עם הרגשות שלנו ועם עצמנו.
אז מה עושים עם הרגשות האלה?
מתוך הקשבה לגוף שלנו ולרגשות שלנו ממש עכשיו, בהווה, אנחנו מגלים את המקום הרגשי-פיזי שמנסה "לעשות" משהו עם הרגשות שלנו מתול פחד ולחץ.
המקום הלחוץ הזה מנסה כל הזמן לשנות את עצמנו (את עצמנו) כדי להיות משהו אחר..משהו טוב יותר…משהו שנתפס בעיניינו מקובל יותר…ראוי יותר לאישור ואהבה, משהו שהוא יותר "בסדר" ממה שאנחנו עכשיו.
ואז אותה אינטלגנציה הרגשית טבעית שלנו, מגלה לנו שאין שום צורך לעשות משהו.
אם ננסה לפעול בכח, אם ננסה בכח לשנות משהו בתוכנו – את האמונות שלנו, את פחד והלחץ שלנו, אם ננסה להשתיק או לשכנע את עצמנו ש"זה לא נכון" או אם ננסה לחשוב "מחשבות חיוביות" בכח…המסר התת מודע שנעביר לעצמנו יהיה שמשהו בנו לא מספיק טוב, משהו עדיין לא בסדר.
בכל פעולה כוחנית שלנו כלפי עצמנו, רק נעצים את הלחץ והפחד שלנו ואת המאמץ הפנימי הלא נעים.
אם ננסה לשנות את עצמנו בכח,הגישה הבסיסית שמתוכה נפעל תעביר לנו שוב ושוב את התחושה שאנחנו לא "בסדר" וזה לא נעים ולא באמת עובד.
אינטלגנציה רגשית טבעית מגלה לנו שאנחנו לא יכולים וגם לא צריכים לרמות את עצמנו.
ומזל שכך…כי בכלל לא צריך להתאמץ לשנות את עצמנו בכח.
מה שנדרש לנו זוה רק ראייה כנה וחסרת מאמץ – ראייה של עצם המניע שלנו לנסות לשנות משהו.
לשיתוף המאמר עם מי שיכול\ה להיעזר בו:
תודה שקראת 🙂 ומה דעתך על הנושא? אני מזמין אותך להגיב למטה, לשאול שאלה או לבטא את הרגשתך.
*מומלץ לקריאה: סיפור קצר – מהו העקרון הכי בסיסי והכי חשוב באהבה וקבלה עצמית?
מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך:
טיפול טבעי במחשבות טורדניות
איך לקבל את עצמי ולאהוב את עצמי באופן טבעי
רגישות יתר ופגיעות הן מתנות שמבקשות להתגלות
איך להתמודד עם משבר או פרידה – מכאב לריפוי וצמיחה
איך לצאת מחרדה, איך להתגבר על חרדה באמצעות קבלה עצמית?
4 תגובות
היי, אלי.
מה שלומך?
עכשיו אני מתחיל להבין שכל המנגנון שלי (גם זה של האדם שחושב שהוא בדרך להיות מואר) הוא בעצם תוצאה של זה שאני רוצה שהרגשות השליליים שבי יפסקו , כי אמרו לי פעם, בגלגול זה או אחר, שזה לא בסדר ולא ראוי ולא מושלם להיות בעל רגשות שליליים.ואז, אם זה לא מושלם, אז אני מרגיש שאני לא בסדר, כי מלמדים אותנו כל החיים שרק מושלם זה בסדר.
מעניין לקרוא אותך אחרי תקופה ולראות כמה, לפחות לעכשיו, המאמרים שלך כה רלוונטיים עבורי. 🙂
אני באמת חש געגוע אליך.
אוהב אותך מאוד,
הראלי
תודה רבה הראלי, מאוד נעים לי שאתה רואה ומרגיש 🙂
וואו….פשוט וואו…
דייקת כל כך את התובנות ואת כל מה שאני עוברת בתקופה האחרונה…
תודה:)
תודה רבה שני, אני שמח לשמוע.
אינטליגנציה רגשית היא מפתח כל כך חשוב 🙂