מחשבות טורדניות בזוגיות – כמה שאני מכיר את זה. החששות, החשדות, הכעס, האשמה והתסכול, המחשבות האובססיביות שלא אוהבים אותי, שאני לא בקשר הנכון, המחשבות שמשהו לא בסדר אצלי.
הצורך האובססיבי לבחון כל פרט וכל תגובה, מחשבות מתסכלות ומלחיצות שחוזרות שוב ושוב, תשומת הלב האובססיבית לכל ביטוי התנהגותי של בנות זוג שהיו לי. התחושה של ספק תמידי, של חוסר שלמות, חוסר בטחון, חרדה, בדידות ולחץ.
אבל מנקודת המבט שלי היום, אני רואה שהמושג "מחשבות טורדניות בזוגיות" או כפי שהוא נקרא באנגלית ROCD (כלומר "הפרעה" כפייתית ביחסים) נשמע הרבה יותר מלחיץ ממה שהוא באמת.
מנסיון אישי שלי ושל 10 שנים בליווי והדרכה של אנשים שרבים מהם חוו מחשבות טורדניות מסוג כזה או אחר, גיליתי שבעצם מדובר בתופעה נפוצה אבל מכיוון שרוב מי שחווה אותה (כפי שגם אני חוויתי רוב חיי) חש בושה ומבוכה ולא מרבה לדבר על זה, יש תחושה כללית שמדובר במשהו "מוזר" או חריג.
הרבה חשובה: כל הנושא של מחשבות טורדניות בזוגיות, תקף בעצם לכל מערכת יחסים שיש לנו בחיים – בחברות, במשפחה, בשכנות, ביחסי עבודה וכל קשר בין אישי שאנו חווים או חווינו בחיינו. מחשבות טורדניות יכולות להופיע בהקשר של כל אדם שהיווה בעבר או מהווה חלק מחיינו כיום לכן הנאמר במאמר הזה תקף לכל סוג של קשר או חיבור אונשי.
עוד נקודה מעניינת (והיא אולי הכי מעניינת מבחינתי) היא זו: מחשבות טורדניות בזוגיות או מחשבות טורדניות בכלל, הן אמנם חוויה מאוד לא נעימה אבל למעשה מדובר במנגנון חכם שמנסה לגונן עלינו באופן לא מודע והוא קשור לחוסר הבטחון ולמטען הרגשי הלא מעובד שלנו. ויותר מכך, אם מתייחסים באופן נכון למחשבות טורדניות ולסיבה השורשית שיוצרת אותן, אנו מקבלים הזדמנות לריפוי רגשי, צמיחה, שחרור והעצמה שמאפשרת לנו גם לקיים מערכות יחסים בריאות ומאוזנות בסופו של דבר.
במאמר מוסגר אני רוצה לומר גם שאני אישית לא אוהב ולא ממליץ לקרוא לאף חוויה בחיים שלנו "הפרעה" (כפי שנהוג בעולם הפסיכיאטרי) פשוט כי זה לא נעים, מלחיץ ומייצר חרדה מיותרת, כך שזה לא באמת עוזר לנו לתת מענה אמיתי למצוקה שלנו.
אם אנחנו רוצים לעשות לעצמנו טוב (ואני בטוח שכולנו רוצים בזה עמוק בפנים), עדיף שנסתכל על מה שקורה לנו ובתוכנו (גם אם הוא מאוד לא נעים) כהזדמנות, כמתנה (ולא כמשהו שמנסה לפגוע בנו), כמשהו חכם שקורה בתוכנו, בגוף החכם שלנו ומבקש התייחסות והשלמה כדי להשתחרר. אנחנו יכולים ללמוד לתת למצוקה שלנו מענה אמיתי וטבעי מבלי לגנות, להלחיץ או להאשים את עצמנו, בלי לחשוב ולהאמין שמשהו בנו סתם "פגום" או "מקולקל".
במאמר הזה אני רוצה לתת מענה פשוט, תמציתי ומעשי על סמך החוויה האישית שלי ונסיון בעזרה לאלפי אנשים, לשאלות:
1. מה ההבדל בין מחשבות רגילות למחשבות "טורדניות"?
2. מהן מחשבות טורדניות בזוגיות? (או ROCD)
3. מהו הגורם השורשי למחשבות טורדניות בזוגיות?
4. מהו המנגון החכם של מחשבות טורדניות בזוגיות?
5. איך ההבנת המנגון שיוצר מחשבות טורדניות עוזרת לנו?
6. מהם העקרונות הטבעיים שמפיגים מחשבות טורדניות?
7. מה לא כדאי לעשות כשיש לנו מחשבות טורדניות?
8. מהי הדרך הטבעית והבריאה להפסיק לסבול ממחשבות טורדניות?
מה ההבדל בין מחשבות "רגילות" למחשבות טורדניות?
מחשבות טורדניות כמו מחשבות בכלל, יכולות להופיע בשתי צורות עיקריות: מחשבות במילים ומשפטים כמו למשל "הוא לא אוהב אותי" או מחשבות בתמונות כמו למשל תמונה של בן או בת הזוג שמופיעה פתאום בראשנו. במקרה שלי למשל חוויתי מחשבות טורדניות גם כמילים וגם כתמונות מאוד לא נעימות.
המחשבות הטורדניות להבדיל ממחשבות רגילות יכולות להופיע ללא הקשר ישיר או ברור לקו החשיבה שלנו. מחשבות טורדניות יכולות "לקפוץ" ולהפתיע אותנו בהתחלה (מה קורה לי? למה אני חושב ככה?), הופכות עם הזמן להיות אובססיביות וההתעסקות בהן נהיית כפייתית, כלומר מרגישה כאילו היא נכפתה עלינו ואנחנו לא יכולים שלא להתעסק בהן.
מחשבות טורדניות מתאפיינות בכך שהן מגיעות עם רגשות כמו חרדה, חוסר אונים, בושה, זעם, אשמה, קנאה, תסכול ולפעמים דכאון. ועם כל זאת, כשאנו מנסים להתעלם ממחשבות טורדניות, אנו חווים מצוקה גדולה אפילו יותר בצורת חרדה ואי נוחות בגוף.
להבדיל ממחשבות רצוניות (רגילות), מחשבות טורדניות בין אם במילים או בתמונות נחוות כמשהו מאוד לא נעים שאנחנו לא באמת רוצים, לא באמת בוחרים ועם זאת לא יכולים להפסיק לחוות או להתעסק בו.
מהן מחשבות טורדניות בזוגיות? (או ROCD)
מחשבות טורדניות בזוגיות יכולות לעסוק בתכנים שונים שקשורים לבן\בת הזוג שלנו (הטקסט כתוב בלשון זכר אבל תקף לגברים ונשים):
1. מחשבות אובססיביות – איפה הוא עכשיו? הם הוא עושה? עם מי הוא? איך הוא מרגיש? ועוד…
2. מחשבות אובססיביות לגבי המצב הפיזי והבריאותי – האם הוא בסדר? מה קרה לו? אולי הוא נפגע? אולי הוא זקוק לעזרה או הצלה? ועוד…
3. מחשבות אובססיביות על האהבה של הצד השני – האם הוא אוהב אותי? מה זה אומר שהוא לא התקשר עדיין? למה אמר דווקא את המילה הזו? למה הטון דיבור שלו כזה? למה התנהג כך ולא אחרת? ועוד…
4. מחשבות אובססיביות על האהבה או ההערכה כלפי הצד השני – האם אני אוהבת אותו? האם זה שהוא כזה וכזה, אומר שאני אוהבת? האם אני אמורה להרגיש כך ולא אחרת? מחשבות אלה כוללות מחשבות ביקורתיות, בוחנות ומטילות ספק בבן\בת הזוג. מחשבות אובססיביות סביב השאלה האם הוא מספיק טוב בשבילי? האם זה בטוח בשבילי להיות איתו? ועוד…
5. מחשבות אובססיביות "מאדירות" – הוא כזה מדהים, הוא כזה נפלא, הוא כזה יפה, הוא כזה חכם, הוא כזה טוב ועוד…
6. מחשבות אובססיביות מקטינות – הוא כזה טיפש, כזה לא מוצלח, כזה לא רגיש, כזה לא קשוב, כזה לא מבין ועוד…
7. מחשבות אובססיביות על פגיעה בצד השני – מחשבות במילים או בתמונות על תסריטים שבהם אנו או אנשים אחרים פוגעים בדרך כלשהי בבן או בת הזוג שלנו (בניגוד לרצוננו האמיתי).
8. מחשבות אובססיביות על היותנו "לא מספיק טובים" – אני לא מספיק יפה, לא מספיק חכם, לא מספיק מושך, לא מספיק מוצלח ועוד…
חשוב לציין שמחשבות של ספק, חשש, חוסר בטחון או דאגה יכולות באופן טבעי להתעורר בכל קשר. אבל כשמדובר במחשבות טורדניות בזוגיות, המחשבות האלה הופכות להיות אובססיביות, כפייתיות ומאוד לא נעימות והן מלוות בתחושות של חרדה, תסכול וחוסר אונים מתמשך ומעוררות קשיים משמעותיים בקשר.
לרוב, מי שחווה מחשבות טורדניות בזוגיות (או ROCD למרות שאני לא בעד להגדיר את החוויות שלנו כ"הפרעה"), יחווה יותר מסוג אחד של מחשבות טורדניות. אני למשל חוויתי בעבר גם מחשבות טורדניות על האהבה של הצד השני (האם היא אוהבת אותי?), גם מחשבות טורדניות מאדירות (היא כזו מדהימה), גם מחשבות טורדניות מקטינות (היא לא מספיק טובה), גם מחשבות טורדניות על כמה אני לא מספיק טוב וגם מחשבות טורדניות על פגיעה בצד השני.
בכל מקרה, לא משנה מה התוכן של המחשבות הטורדניות שלכם, השורה התחתונה והחשובה היא זו: לא מדובר בטעות, "הפרעה", תקלה או קלקול שנובע מתפקוד לקוי של המח.
מדובר בתופעה חכמה מאוד שיש לה סיבה טובה (שקשורה למטען הרגשי הלא מעובד שלנו) ומטרה טובה (כלומר שזה בא לעורר את תשומת ליבנו למשהו שבאמת מבקש התייחסות וריפוי בתוכנו).
מנסיוני, אפשר באמצעות תהליך טבעי ומודע לתת מענה למצוקה השורשית שיוצרת את המחשבות האלה.
מהו הגורם השורשי למחשבות טורדניות בזוגיות (או ביחסים בכלל)?
מחשבות טורדניות בזוגיות (או בכל קשר אנושי) לא מתעוררות סתם כך. יש להן סיבה שורשית והיא בתמציתיות ובפשטות: חוסר בטחון עצמי וחרדת נטישה שקשורה למטען הרגשי שלנו שרובו מגיע מההדרך בה גדלנו וחווינו אהבה בילדות.
הבנה נכונה והתייחסות נכונה לעולם הרגשי שלנו, מאפשרת להשתחרר באופן טבעי ונטול מאמץ מהסבל שבמחשבות האלה.
הכל מתחיל מהדרך בה אנו חווים ומפרשים אהבה בילדות. התפיסה שלנו לגבי אהבה היא הבסיס לכל חיבור, לכל קשר זוגי, לכל מערכת יחסים ולכל יחסי האמון (או אי האמון) שיש לנו עם עצמנו ועם אנשים אחרים.
כילדים הגענו לעולם בלי תפיסה לגבי אהבה, קרבה ואינטימיות. כמעט כל מה שלמדנו בשלבים המוקדמים של התפתחות המוח והחשיבה שלנו לגבי אהבה, קרבה ואינטימיות, למדנו מהדרך בה ההורים שלנו התייחסו אלינו ואל עצמם.
חשוב להבין שכשילד או ילדה מגיעים לעולם, הם לא יודעים שום דבר לגבי הדרך שבה ראוי שיתייחסו אליהם והם לומדים את זה מהדרך שבה ההורים מתייחסים אליהם ואל עצמם. כלומר שעובר ילד או ילדה, אהבה = היחס של ההורים. היחס הזה נבנה לאורך שנים ונטמע עמוק במה שנהוג לקרוא לו "תת המודע" שלנו שהוא בעצם העולם הרגשי העמוק שלנו.
באופן טבעי כשאנחנו מגיעים לעולם, אנחנו זקוקים ליחס קשוב, אוהב, מאפשר ובוטח. יחס שילמד אותנו לבטוח בעצמנו, להרגיש יציבות וקרבה מתמשכת, אהבה שמאפשרת לנו להרגיש ראויים, מוערכים, בטוחים ומוגנים. אך המציאות כפי שאנחנו יודעים, היא לרוב מורכבת יותר ולא פעם אנו חווים בילדות חסכים, פגיעות וחוויות קשות שמשאירות בנו משקעים של כאב, פחד, חוסר אמון וחוסר בטחון באהבה, קרבה ואינטימיות.
במקרה האישי שלי למשל, גדלתי בבית שבו חוויתי הרבה חוסר יציבות, הרבה כאב רגשי, הרבה ניכור וקור, חוסר יחס, ביקורת, כפייה, האשמות והתעלמות מהצרכים הרגשיים שלי כילד. כל זה השפיעה עלי מאוד כשגדלתי והיה לי קשה מאוד לבטוח במערכת יחסים (חברית או זוגית). כתוצאה מזה, במשך שנים חוויתי מחשבות טורדניות בזוגיות כמו גם חרדת נטישה, חוסר בטחון עצמי, תסכול ובדידות כרונית.
עוד דוגמה שאני זוכר היטב היא של אדם שליוויתי בתהליך של ריפוי רגשי שחווה מחשבות טורדניות בזוגיות עם בת זוגתו. היו לו מחשבות אובססיביות על כמה שהיא נפלאה וטובה ועל כמה שהוא לא טוב מספיק. הוא גם הרגיש צורך כפייתי (מה שנהוג לכנות ROCD) להתקשר אליה לעיתים קרובות ולוודא שהיא בסדר ושלא קרה לה כלום (מה שכמובן יצר מצוקה ואי נוחות גדולה אצלו ואצלה כאחד).
למרות שבאופן רציונלי הוא הבין שהמחשבות האלה לא מועילות ולא נעימות ואפילו לא משקפות את המציאות, הוא הרגיש חוסר אונים וצורך כפייתי לחשוב ולהתעסק במחשבות האלה ולהתקשר למרות הכאב והחרדה שכרוכים בזה.
בשיחות אישיות גילינו שבילדותו לצד דאגה ונתינה, הוא חווה גם הרבה יחס מאוד לא נעים מצד הוריו. הרבה מאוד ביקורת, הקטנה, גסות והתעלמות. גם היחסים בין הוריו היו רוויים באלימות מילולית, גסות וחוויות טראומטיות מאוד. מתוך תהליך טבעי של חיבור לרגשותיו הוא גילה שיש קשר ישיר ופשוט בין מה שהוא חווה ולמד כילד לגבי אהבה וקרבה, לבין החרדות, המחשבות וההתנהגות האובססיבית שלו.
הנקודה המרכזית היא זו: מחשבות הן לא תופעה מנותקת מעולם הרגש שלנו. למעשה מחשבות הן כמו השליח, כמו הביטוי על פני השטח של המצב הרגשי שלנו, של הצרכים הרגשיים העמוקים שלנו ובראשם הצורך בבטחון, בתחושה שאנו מוגנים, מוערכים, "שווים" וראויים לאהבה יציבה ונעימה.
אפשר לומר שמחשבות הן כמו העשן של האש הרגשית שבוערת בתוכנו. לכן אם אנחנו באמת רוצים להבין את המחשבות הטודרדניות שלנו ולתת מענה שישחרר אותנו מהסבל, כדאי שנתייחס למטען הרגשי שלנו וניצור קשר טבעי ובריא (שהוא אגב גם נעים והרמוני עבורנו) עם עולם הרגש שלנו שלו לפעמים אני קורא "הילד\ה הפנימי\ת".
מהו המנגון החכם של מחשבות טורדניות בזוגיות (או ביחסים בכלל)
אם גדלנו בתחושה שאהבה (מערכת היחסים עם ההורים שממנה אנו לומדים באופן לא מודע על כל מערכות היחסים שלנו) היא משהו שהוא גם מסוכן, לא בטוח, פוגע, מכאיב, לא יציב ולפעמים אפילו מאיים, משהו בנו ימשיך לא לבטוח באהבה וקרבה. משהו בנו ימשיך להיות חרד ומטיל ספק וזה רק כדי להתגונן (באופן לא מודע) מפגיעה שלרוב כאנשים בוגרים, אנו לא מבינים אותה עד שאנחנו לא יוצרים חיבור רגיש ואוהב עם הרגשות שלנו.
שאלה להסתכלות עצמית: איך חווית אהבה בילדות?
האם כילד או ילדה חווית שאהבה זה משהו יציב? נעים? רגיש וקשוב לצרכיך? שהיחס שההורים נתנו לך אפשר לך להרגיש בטחון, יציבות ותחושת ערך עצמי? שמערכת היחסים שראית בין הוריך לימדה אותך שאהבה ויחסים זה מקום בטוח ונעים?
גם אם ההורים נתנו לך את "כל מה שהיית צריכ\ה" מבחינה חומרית, האם הרגשת שמערכת היחסים בינהם נעימה ויציבה? האם הרגשת שהיחס כלפיך מלמד אותך שאפשר להרגע, לבטוח בעצמך ובחיים ולהינות מהם?
או שחווית יחס קר, מתעלם, ביקורתי, פולשני, דורשני, מאשים, מגנה, מלחיץ, אובססיבי או מאיים?
לעיתים אני פוגש אנשים שלא זוכרים את חווית הילדות שלהם, כלומר מדחיקים את הזכרונות (בלי כוונה מודעת כמובן). מצב כזה מלמד על חוויות מאוד לא נעימות בילדות מכיוון שכשאנו חווים יחס נעים ומיטיב, אין לנו שום סיבה להדחיק את זה או לנסות "לשכוח" את זה.
למרות שאנו לכאורה "לא זוכרים" על פני השטח את כל חוויות הילדות, הן נשמרות בתוכנו ומכתיבות את הדרך בה אנחנו מפרשים את המציאות ואת היחסים שלנו המעין "מערכת הפעלה" פנימית שעובדת מתחת לפני השטח ומשפיעה על האופן שבו אנו מפרשים וכתוצאה מכך חווים את המציאות ואת היחסים שלנו.
מכיוון שהמחשבות שלנו הן רק ביטוי או סימפטום של מצבנו הרגשי, כשאנו נושאים בתוכנו מטען של חוסר בטחון וחוסר אמון באהבה וביחסים, יש סיכוי טוב שהצורך הרגשי שלנו בבטחון יבוא לידי ביטוי במחשבות טורדניות ואובססיביות שלמעשה מנסות לקרוא לנו לשים לב לחסך הרגשי ולמלא אותו. כלומר, הכוונה של המחשבות הטורדניות היא טובה, היא פשוט נסיון לקרוא לנו להתעורר ולמלא את החסכים הרגשיים שלנו בעצמנו.
בדיוק כפי שילד שמצייר בגן ציור מפחיד של מפלצת שחורה, לא מנסה להפחיד אותנו אלא באופן לא מודע מנסה לקרוא לנו לשים לב שהוא סובל ממצוקה רגשית, כאלה הן גם מחשבות טורדניות – נסיון חכם של העולם הרגשי שלנו לבקש תשומת לב, יחס ומילוי לחסכים הרגשייים שלנו כדי שנוכל להרגיש בטחון והנאה אמיתיים בחיים. מילוי שרק אנחנו יכולים לתת לעצמנו באופן טבעי ואף נעים אם נרצה בכך.
גם במקרה האישי שלי, המחשבות הטורדניות שלי התפוגגו רק כשהבנתי את המצוקה הרגשית שלי ולמדתי ליצור קשר מעשי, אוהב, רגיש, בטוח ומעצים עם העולם הרגשי שלי. כלומר לתת לעצמי את הבטחון שניסיתי לקבל מבנות הזוג שלי, לתת לעצמי את התחושה שאני בפני עצמי, זה כבר טוב, ראוי לאהבה ולבטחון מעצם היותי ללא תלות בגורם חיצוני.
איך ההבנת המנגון שיוצר מחשבות טורדניות עוזרת לנו?
הבנה נכונה והכרה במנגנון שיוצר בנו מחשבות טורדניות בזוגיות מאפשרת לנו בראש ובראשונה לקבל את עצמנו, להפסיק להלחם בעצמנו, להפסיק להתרגש מאוד ממחשבות טורדניות ובסופו של דבר גם לתת לעצמנו את מה שאנחנו באמת רוצים – תחושת בטחון, אישור, הערכה ושמחה שאינה תלויה בבני או בנות הזוג שלנו.
עצם ההכרה בכך שהמחשבות הטורדניות לא מספרות לנו את ה"אמת" לגבי מה שקורה אלא הן רק איתותי מצוקה ילדיים שנובעים מתוך העולם הרגשי שלנו שלמד שאהבה זה מסוכן, שאי אפשר לבטוח ביחסים, שאני זה "לא מספיק טוב", כבר משנה הרבה.
איך תרגיש כשתדע שהמחשבות הטורדניות שלך הן רק איתותים של מצוקה, בקשות לתשומת לב ויחס מיטיב כלפי שאתה באמת מרגיש ומבקש עמוק בפנים?
איך תרגיש כשתדע שכבר עכשיו, כל המחשבות המטרידות לא מספרות לך את ה"אמת" אלא מנסות בדרך יצירתית (כמו ציור מפחיד שילד מצייר בגן) לבקש שתלמד להתחבר לעצמך ולרגשותיך, לבטוח בעצמך ולקבל את עצמך?
איך תרגיש כשתדע שכל מה שהילד שבך מבקש זה שתלמד לתקשר איתו, לבטוח בו ולתת לו את האהבה שהוא לא קיבל בילדות כדי שהוא (אתה עצמך) יוכל להרגע, לנוח ולבטוח ביחסים וזוגיות?
זה מה שאני גיליתי על עצמי במשך השנים – שהכאב הרגשי שלי שהתבטא בין היתר בחרדת נטישה שגלדתי איתה, חוסר בטחון וחוסר ערך עצמי שהיו מנת חלקי בעקבות הילדות שלי, עוררו בי מחשבות טורדניות בזוגיות וגם מחשבות טורדניות בהקשר של כל מערכת יחסים שהייתי בה.
וכשהתחלתי להסתכל על התופעה הזו כפי שמסתכלים על ילד – בחמלה, ברוך, באמפתיה, בהבנה שהוא מנסה לבטא משהו בדרך יצירתית כי אין לו את המילים לבקש את מה שהוא באמת רוצה (כי פשוט לא לימדו אותי לבקש את מה שאני צריך ולבטא את הרגשות שלי), נפתחה לי הדלת לריפוי אמיתי.
הבנת המנגנון העמוק והחכם שיוצר בנו מחשבות טורדניות מעבירה אותנו ממסלול של מאמץ, מאבק בעצמנו, ניסיון כוחני להלחם בעצמנו ובמחשבות שלנו ולהבהל מהן בכל פעם מחדש, למסלול של הבנה, קבלה עצמית ובסופו של דבר יכולת להתחבר ולתת מענה אמיתי ויסודי למצוקה הרגשית שלנו. מענה שמעצים, מחזק, מייצב ומרפא אותנו ועוזר לנו לחיות חיים נעימים, מלאים ומאושרים יותר בכל תחומי החיים.
מהם העקרונות הטבעיים שמפיגים מחשבות טורדניות?
מתוך החוויה האישית שלי ונסיון בהדרכת אנשים שסובלים ממחשבות טורדניות, אני מזהה מספר עקרונות טבעיים שעוזרים מאוד להפיג את המחשבות הטורדניות באופן טבעי, יסודי ושורשי:
1. ללמוד לזהות את הרגשות שמופיעים יחד עם המחשבות הטורדניות. רגשות כמו פחד, תסכול, עצב, חוסר אונים או יאוש הם למעשה בקשות. בקשות לבטחון, אמון, מנוחה, אישור וקבלה שלנו את עצמנו. (אפשר לקרוא עוד על הבנה והתייחסות נכונה לרגשות במאמר הזה)
2. ללמוד לראות שהמחשבה לא מספרת לנו את ה"אמת" אלא כמו ציור מפחיד שילד מצייר בגן, הן רק סימפטום של צורך רגשי לגיטימי שלנו. לכן היחס הנכון כלפי ביטויים כאלה הוא יחס חומל, קשוב ומבין.
3. ללמוד להבין שהצרכים הרגשיים שלנו בבטחון, אישור ואהבה לא יכולים להתמלא על ידי אדם חיצוני, אלא רק על ידי יחס מודע (הכרתי), קשוב ואוהב שלנו לעצמנו.
4. ללמוד לתת אישור אמיתי לעצמנו ולהבין שיש סיבה טובה ולגיטימית לחסכים הרגשיים שלנו שקשורה לילדות שלנו. מתוך הבנה כזו אפשר להתייחס לעצמנו באופן שבאמת משחרר אותנו.
5. ללמוד לבטא ולתקשר את עצמנו בכנות, לבטוח בתקשורת כנה ולהבין שגם אם יש לנו מחשבות טורדניות בזוגיות שלנו, זה לא אומר שאנחנו מקולקלים או פגומים, אלא שיש לנו חסכים וצרכים רגשיים לגיטימיים שכדאי לתת להם מענה.
6. ללמוד לתקשר עם עצמנו, להכיר ברגשות שלנו ולבטא אותם. ללמוד לזהות את הצרכים והבקשות הרגשיות שלנו ולבטא אותן בדרך שהיא כנה ונעימה.
7. ללמוד להקשיב לגוף שלנו ולבטוח בו כדי לשחרר את מטעני החרדה והמתח שנוצרים בנו כשאנו לא מקבלים מענה לצרכים הרגשיים שלנו וחשים תחושת סכנה או דחיפות שמובילה להתנהגות אובססיבית כפייתית (ROCD).
כמובן שלרוב, לא קל לנו ליישם את העקרונות האלה לבד ללא הדרכה אישית ממישהו שמכיר את הנושא מקרוב ומנוסה בעקרונות האלה באופן מעשי. לשם כך אפשר לקבל עזרה במסגרת טיפול רגשי בגישת "להכיר בעצמי" שמלמדת את העקרונות האלה באופן פשוט, מעשי, נעים, טבעי ומעצים.
מה לא כדאי לעשות כשיש לנו מחשבות טורדניות?
כיום ישנן גישות פסיכולוגיות רבות שמנסות לתת מענה למחשבות טורדניות בזוגיות ולמחשבות טורדניות בכלל. עם זאת, הנסיון שלי מלמד שלא פעם גישות שונות מציעות פתרונות שלא באמת עובדים או שעובדים באופן חלקי וגורמים למצוקה גדולה יותר בהמשך הדרך מכיוון שהן לא מתייחסות לגורם השורשי והרגשי של המחשבות.
מה לא כדאי לעשות כשאנו חווים מחשבות טורדניות ביחסים:
1. לנסות להתעלם מהמחשבות. התעלמות רק מעיצמה את המצוקה שלנו כמו שקורה לכל ילד שמתעלמים מסימני המצוקה שלו.
2. לנסות לשנות בכח את המחשבות או להתווכח איתן. גם הנסיון לשנות בכוח או להיות "הגיוני" לגביהן, מייצר בנו חוויה רגשית של תסכול, חרדה וחוסר אונים.
3. להאמין למחשבות באופן עיוור. אמונה במחשבות עצמן היא בעצם התעלמות מהעולם הרגשי שלנו כפי שהילד שצייר ציור מפחיד בגן, לא עשה זאת כדי שנאמין שיש מפלצת וניבהל ממנה אלא כדי שנקשיב לעומק למה שהוא מרגיש וצריך.
4. תרגולים מחשבתיים שאמורים לשנות את החשיבה שלנו. תרגולים שמנסים לשנות את אופן החשיבה שלנו אולי יכולים להביא להקלה זמנית אך לאורך זמן הם מעצימים את המצוקה הרגשית שלא מקבלת מענה אמיתי.
5. לסמם את עצמנו בכדורים או סמים אחרים. סימום יכול להביא להקלה זמנית בסימפטומים אך גם כאן, לאורך זמן המצוקה הרגשית רק גדלה ומעמיקה ולאחר תקופה של הקלה לרוב נחווה שוב סימני מצוקה רבים וראיתי את זה קורה בהרבה מאוד מקרים של אנשים שהגיעו אלי לקבל עזרה ונעזרו בסימום כזה או אחר לפני כן.
6. לנסות לפתור את ה"בעיה" מתוך אמונה שה"בעיה" שלנו היא המחשבות שלנו. למרות שעל פני השטח נראה שהמחשבון הן הבעיה, למעשה יש לנו צורך ובקשה אמיתית להתייחס לרגשות ולצרכים הרגשיים שלנו.
7. לנסות "לקבל" את המחשבות בדרך של פשרה ואמירה של "זה מה יש". גם יחס כזה לא נותן שום מענה אמיתי למצוקה הרגשית שלנו ולכן לא באמת מועיל.
8. לספר לעצמנו שאנחנו פגומים ולא בסדר (כפי שחשבתי במשך שנים בעצמי). חשוב להבין שיש סיבה טובה וחכמה למה שקורה בנו וזה לא אומר שום דבר על מי ומה שאנחנו.
מהי הדרך הטבעית והבריאה להפסיק לסבול ממחשבות טורדניות?
אם הגעתם להבנה שאתם סובלים ממחשבות טורדניות בזוגיות, כבר עשיתם חצי דרך. לי לקח שנים להבין שמה אני חווה זה מחשבות טורדניות ורוב הזמן פשוט חשבתי שאני מקולקל ולא בסדר ושאין לי מושג איך ליוצר יחסים בריאים.
אני תמיד נוהג לומר שהמטופל הראשון שלי הוא אני עצמי. בדרך שבה גדלתי וחוויתי מערכות יחסים, חוויתי המון יאוש, בדידות, חרדה וצער. חשבתי שאני לא בסדר, שבנות הזוג שלי לא בסדר, שהעולם לא בסדר והתיאשתי מהמחשבה שלעולם לא אמצא זוגיות טובה שבה אוכל להרגיש בטחון ונחת.
עם הזמן למדתי הרבה לגבי עצמי, הרגשות והמחשבות שלי והדרך שבה אפשר לתת מענה אמיתי ושורשי למצוקה שלי. למדתי גישות שונות של תרפיה והתפתחות אישית ובהמשך התחלתי לעסוק בעצמי בתרפיה, ריפוי רגשי והדרכה ופיתחתי כלים מעשיים בגישה טבעית שאני קורא לה "להכיר בעצמי".
הגישה מאפשרת לתת מענה טבעי, אמיתי, יסודי ובעיקר, נעים לעצמנו. בסדרת מפגשים אישיים אפשר ללמוד באופן פשוט ומעשי את כל העקרונות שמאפשרים ריפוי רגשי יסודי, שחרור מהסבל של מחשבות טורדניות בזוגיות ודפוסי התנהגות אובססיביים (ROCD).
הגישה מבוססת על מרחב קשוב, אמפתי, תומך ומאפשר שמלמד ליצור חיבור רגשי נכון ומאוזן, הבנה והכרה בצרכים הרגשיים שלנו ותקשורת פנימית שנותנת מענה למצוקה כך שהמחשבות הטורדניות מתפוגגות מעצמן וההרגשה הולכת ומתבהרת.
למידע אל אפשרויות לליווי אישי בגישת להכיר בעצמי בקרו כאן.
וזכרו: מחשבות טורדניות הן לא קללה, לא קלקול ולא "בעיה". הן מסר חכם (גם אם לא נעים) מהעולם הרגשי שלנו שמבקש בטחון, שנלמד להתחבר, לתקשר עם עצמנו ולתת לעצמנו את האהבה שלא קבלנו כשהיינו ילדים. וכל זאת רק כדי להעצים אותנו ולהפוך אותנו למאושרים יותר בסופו של דבר.
הנה סרטון מתוך תוכנית רדיו שבה אני מדבר על מחשבות טורדניות ומסביר לעומק את הגורמים להן ואת הגישה שמאפשרת לתת להן מענה טבעי:
ראיון עם אלי קרסניץ, מפתח גישת "להכיר בעצמי" במגזין "חיים אחרים" בנושא מחשבות טורדניות ו-OCD:
לשיתוף המאמר עם מי שיכול\ה להיעזר בו:
תודה שקראת 🙂 ומה דעתך על הנושא? אני מזמין אותך להגיב למטה, לשאול שאלה או לבטא את הרגשתך.
*מומלץ לקריאה: סיפור קצר – מהו העקרון הכי בסיסי והכי חשוב באהבה וקבלה עצמית?
מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך:
טיפול טבעי במחשבות טורדניות
איך לקבל את עצמי ולאהוב את עצמי באופן טבעי
רגישות יתר ופגיעות הן מתנות שמבקשות להתגלות
איך להתמודד עם משבר או פרידה – מכאב לריפוי וצמיחה
איך לצאת מחרדה, איך להתגבר על חרדה באמצעות קבלה עצמית?
תגובות של מי שעברו תהליך בליווי אישי עם אלי קרסניץ
(לחצו על התמונה כדי לראות את כל התגובות)
מעוניינים לקבל טיפול, תמיכה והדרכה אישית?
מפגשים אישיים וזוגיים מתקיימים בביתי או בשיחות וידאו און-ליין מכל מקום.
למידע על טיפול והדרכה אישית אפשר להתקשר ליצור איתי קשר כאן
